המשך.....

תהליך הייצור של השטיחים האוריינטאליים, עובר מאב לבן מזה דורות.
ראשית, בוחרים את סוג הצמר המתאים למלאכת האריגה. צמר 'קורק' למשל הוא צמר הגז הראשון של הטלאים שהינו גמיש ונעים ביותר ונעשה בו שימוש רב.
בתום הבחירה, כל צמר עובר טיפול מיוחד לקבלת סיבים ארוכים וחזקים יותר שנועדו להאריך את חיי השטיח.
השלב השני, הוא שלב צביעת הצמר בצבעים טבעיים המופקים מהצומח, בעלי חיים ומינראליים שנועד להעניק לשטיח מראה מבריק. בקטגוריית צבעים מהצומח, הצבע האדום מופק למשל משורש צמח המדר, הצבע הצהוב מופק מהזעפרן,הצבע החום מופק מקליפת אגוז וגווניו הכהים של השטיח הם מיזוגים עם צבעים שונים.
הצבעים המינראליים מופקים בתהליכים כימיים. הצבע הירוק למשל, מופק בתהליך כימי בין נחושת לחומצה גופריתנית. בצבעים מהחי, הצבע האדום העז, למשל מופק מביצי תולעת זעירה ועגולה.
השלב השלישי הוא עיצוב הדוגמה. המהווה את 'גולת הכותרת' ביצירת השטיח. הדוגמה מצוירת על נייר מילימטרי ונצבעת בצבעי מים (בשטיחים עירוניים וכפריים התכנון ועיצוב השטיח נעשה תחילה עפ"י תוכנית מוגדרת ומשורטטת מראש) למציאת שילובי צבע אופטימאליים. אחר- כך 'מתורגם' הדגם לשפת קיר של הטווים הנקראת TALIM.

כל דוגמא מאפיינת את הלכי הרוח של השבט, הכפר והאזור בו נארג השטיח.

שלב האריגה המתבצע בטכניקות אריגה שונות. שטיחי הפלומה, הם שטיחים הנארגים בטכניקת שתי וערב המהווה את בסיס האריגה וחוטי הפלומה הצבעוניים יוצרים את הדגם.
מלבד צורת אריגה בשתי וערב   שהם שטיחים ללא פלומה – קילים, סומק, ג'יג'ים, ורנה, סילה וכו', ( שתי – החוטים לאורך האריג , ערב – החוטים שלרוחב האריג -  , מאופיינים בשיטות אריגה שונות וביחס שבין חוטי השתי והערב)
קיימת שיטת הקשרים - קשר יחיד וכפול מתייחס ליחס של הקשרים של חוטי הפלומה בין השתי
אשר מאפיינים אזורי אריגה שונים לדוגמא  קשר תורכי או פרסי וההבדל הוא בכך שבקשר תורכי קיים ליפוף כפול על גבי השתי (חוט פלומה תופס 2 חוטי שתי) והוא חזק יותר ובד"כ סימטרי,
והקשר הפרסי מדורג – מלופף על חוט שתי אחד ומסובב בשני תופס פחות שטח לרוחב ומאפשר צפיפות גבוהה יותר